הרצאה על גנאולוגיה

פרופסור בן אריה – על גנואולוגיה

אני לא גנאולוג. הזמינו אותי לתת הרצאה בפני האגודה, אני אסביר למה הזמינו אותי, דבר ראשון מה זה גנאלוגיה? לוגיה זה תורה, אידיאולוגיה סוציולוגיה, ביולוגיה, כל מדע שיש בו תורה, גנאלוגיה זה תורה של, אני חיפשתי בויקיפדיה לראות איך הם מסבירים מה זה גנאלוגיה אז הם אומרים יחוס עץ, עץ המשפחה. אני חושב שזה לא מדויק, אני חושב שמה שאמרה כאן חברה קודם, תולדות המשפחה, מהות המשפחה ואם לוגיה זה תורה ועץ המשפחה הוא חשוב מאד בגנאולוגיה, אבל הוא בעצם סטטי, עץ של אנשים, משפחות וכן הלאה,  צריך הסבר, צריך את התורה של המהות של כל הדבר הזה. אבל אני ללא עסקתי גנאולוגיה. אז איך אני מגיע לכאן. התחום שלי הוא גיאוגרפיה היסטורית. עכשיו אסביר לכם מה זה גיאוגרפיה היסטורית. גיאו זה ארץ גרפיה זה שרטוט, תצלום, שטח, גיאוגרפיה זה פני הארץ, בניגוד לגיאולוגיה שחוקרת את מעמקי הארץ אם יש נפט, אם יש מים, אם יש לבה להרי געש, מחפשת את העומק, והיא צריכה לחקור את זה ולדעת את זה בכלים ובשיטות משלה. הגיאוגרפיה עוסקת על פני הארץ, מה יש על פני הארץ, מה יש על הארץ, תיאור פני הארץ, לימוד פני הארץ, הבנת מה יש על שטח פני הארץ. גיאוגרפיה מתחלקת בתוכה. ופעם רוב האנשים שעסקו בגיאוגרפיה הבינו שגיאוגרפיה זה בדרך כלל פיזית, הקרקעות, האבנים, הנהרות שזורמים, העצים, אפילו האקלים שנוצר. וגם אני כשהתחלתי לעסוק בגיאוגרפיה חשבתי שהדבר החשוב ביותר זה הגיאוגרפיה הפיזית, אפילו עסקתי, ועבודת המסטר שלי היתה בכיוון הזה, ואפילו הדוקטור. ותוך כדי לימוד התברר לי שהדעות הרווחות היום בעולם, והמחקר הגיאוגרפי המתקדם בעולם טוען טענות שהחלק החשוב בגיאוגרפיה זה דוקא האדם, זה דוקא החברה. למה? כי בטבע שלנו, בהיסטוריה שלנו האדם הוא הגורם הדומיננטי הפעיל שיצר הרבה. האדם משנה את הגיאוגרפיה. אדם בונה יושבים. האדם בונה חברות. האדם עושה תעלת סואץ שמחברת בין ימים. אין לי ספק שהיום, בחיים של היום, של בית, של משפחה, הכל זה עניינים שהאדם יוצר הוא משנה את פני הטבע את מיזוג האויר הטלויזיה הרדיו כל ההמצאות האלה הן המצאות של אדם. הגורם הדומיננטי, עכשיו זה לא רק באדם, לא רק בהווה אלא גם בעבר, הגורם של האדם הוא כל כך גורם משמעותי ביצירת הנוף, ביצירת השטח, שהוא בעצם הדבר הראשון.

אם אתה רוצה להבין את הגיאוגרפיה אתה צריך להבין את פעילות האדם על פני השטח. אבל אני בתוך כל הזמן… ההתפתחות התחלתי להתעסק בגיאוגרפיה היסטורית. מה זה? זה גיאוגרפיה של עבר. אני לא חוקר את הגיאוגרפיה של היום, איך תל אביב צומחת היום ואיך מגדלים שם מגרדי שחקים ואיך פתאום הים שלא היה חשוב הופך להיות מאגר טבע עצום כי מוציאים מינו דלק, ואיך מוצאים כל מיני דברים אחרים שמשנים את העולם באינטרנט וכל מיני דברים אחרים. ואם אתה עוסק בגיאוגרפיה של היום אתה צריך לקחת את זה בחשבון. אני עוסק בגיאוגרפיה של עבר, שהיתה פעם. … זה גיאוגרפיה היסטורית? כיוון שאתה עוסק בעבר, אתה צריך לעסוק באיזה תקופה של עבר, כי היסטוריון לא יכול לעסוק בכל התקופות אז יש היסטוריה של התקופה העתיקה והיסטוריה של ימי הביניים והיסטוריה של הרנסס, והיסטוריה של זו והיסטוריה של זה וכדו'. ואני התחלתי להתעניין בגיאוגרפיה ההיסטורית של הארץ, ויש ארכיאולוגים חשובים פרופ' אבי יונה שעשה את המודל, זזה בעצם… גיאוגרפי, פרופ' מזר היה והיה עוד, עד היום …  יש ארכיאולוגים שעוסקים בזיהוי מקומות כפי שהוא היה, איפה נמצאת לכיש, ואיפה נמצאת עזקה, ויש עד היום מקומות שלא יודעים איפה הם,

אז הם מתעניינים בתקופות קדומות יותר, ההתעניינות שלי עברה לעת החדשה, והשיקה את החדשה שקצת דיברו לפני קודם על התקופה של המאה ה-19, ועסקתי הרבה בארץ ישראל כולה, וגם בירושלים, עיר בתקופה לעיר העתיקה, עיר החדשה בראשיתה אבל יותר מאוחר, אולי בגלל זה הזמינו אותי, בשנים האחרונות אני עסקתי בירושלים היהודית החדשה. מי מכם יודע, יצאו שלושה כרכים גדולים מאד שירושלים היהודית החדשה בתקופת המנדט. ואני, אחרי שגמרתי הרבה שנים לעסוק במאה ה-19 ועד ראשית המנדט כשפרשתי מהאוניברסיטה אמרתי אני אתקדם בזמן ואני אעבור לחקור את תקופת המנדט. כשהתחלתי לחקור את תקופת המנדט, האמת שהיו לי מחשבות אחרות לגמרי על חקר תקופת המנדט וחשבתי לעסוק גם במוסלמים וגם בנוצרים ועם כל מיני דברים אחרים, ודרכים ואספתי ואספתי אבל תוך כדי העבודה שלי נתגלה לי מה שידעתי קודם בארכיון הציוני בירושלים נזכר שיהודי ירושלים שלחו ופקדו בחודש ספטמבר 1939 הלכו אנשים ופקדו בראש המפקד הזה עמד אביב גורביץ המנהל המחלקה הסטטיסטית של הסוכנות היהודית, ופקדו רק את היהודים שגרו בירושלים, ויש אפילו היום והשעה שהולכים מבית לבית ופוקדים את כל ירושלים. במפקד הזה מצאו שבספטמבר 1939 היו שמונים אלף יהודים כבר בירושלים יש את כל השמות שלהם, כל המשפחות שלהם, כמה… 90 כרכים עבי כרס ובכל כרך יש מאות דפים. ואז אמרתי אני אקח את זה ואני אנסה לשחזר ביניהם מי היו המשפחות, מי היו האנשים, שגרו בירושלים בזמן המפקד הזה. והתחלתי לעבור שכונה שכונה וגם כתוב על כל דף הגוש והחלקה אז אתה יכול למצוא את הגוש והחלקה עד היום, ואני יכול לזהות את המקום עד היום, אם הוא קיים אם הוא נהרס ואיזה משפחה גרה. והתחלתי לשחזר שכונה אחרי שכונה. ובעצם לא ידעתי למה זה יתפתח, למה זה יגיע. וזה צמח וצמח וצמח וצמח וצמח וכל שכונה כיסתה עשרות רבות של עמודים. אני אתן לכם אחת הדוגמאות שתי שכונות בירושלים ואראה לכם מה שעשו. ומה שהתברר שכל השכונות בעצם נבנו על ידי משפחות שגרו בירושלים. אני יכול להגיד לכם עכשיו בכל רחוב ורחוב מי היתה המשפחה וגם לספר עליה קצת על המשפחה.

עכשיו, כשיצא הספר הזה, אני נעזרתי בהרבה מאנשי ירושלים, באו אלי הרבה אנשים ואז התחילו אנשים כל אחד לחפש את המשפחה שלו שמה, גנאולוגים והם ראו, ואז הם באו אלי בטענות, אתה שכחת את האיש הזה, ואתה שכחת את האיש הזה, אתה שכחת את הסבא הזה ואתה שכחת את הסבא הזה. אז הסברתי להם, אני לא גנאולוג, אני לא עושה עץ המשפחה, אם הייתי עושה עץ המשפחה של כל האנשים האלה שהיו בירושלים אז מזה זה שלושה כרכים, מאה כרכים לא היו מספיקים. על כל משפחה ומשפחה יכ כרך. אני רציתי להראות תמונת מצב של העיר בתאריך מסוים בתקופה מסוימת ולהראות איך מפוזרות המשפחות וממה בנויה השכונה. שאנשים באים אלי היום ואומרים … משפחות, אתם תמצאו דברים מעניינים מאד על המשפחה אבל אל תביטו על הבית, תביטו על שכונה, תראו מי גר בסביבה, מי המשפחה אחת מי גר על ידה, ומי גר על ידה, ומי גר על ידה, ומהו המרחב כולו ואז תראו  שכונה של יהודי עדות המזרח או שכונה של חרדים או שכונה של ליברלים, או שכונה של מורים, או שכונה של זקנים, ותבינו את ירושלים בצורה הרבה יותר עמוקה בתקופת זמן מסוימת. זאת אומרת הדבר העיקרי בספר הזה זה דוקא השכונות, ולמה השכונות חשובות בירושלים? כי ירושלים לא כמו תל-אביב, למשל, זה לא כמו בערים מודרניות, היא לא תוכננה מראש כעיר. לא חשבו לבנות בירושלים עיר חדשה מחוץ לחומות. מה שקרה שהעיר העתיקה, כמו ששמעתם קודם, התמלאה, אגב בראשית המאה ה-19 היו בירושלים סך הכל אלפיים יהודים בעיר העתיקה ורובם בני העדה הספרדית, רובם ככולם כמעט, תוך כדי המאה ה-19 כשהתחילה העליה של הישוב הישן כמו שהיא נקראת, והעיר העתיקה התחילה להתמלא, הגיעה קרוב לעשרים אלף איש בעיר העתיקה, לא היה מקום, ואז התחילו לצאת מחוץ לחומות. למשכנות שאננים, למחנה ישראל, לנחלת שבעה, למאה שערים, לשכונת הבוכרים, ועוד שכונות ועוד שכונות. אבל המרכז נשארה העיר העתיקה. העיר נשארו העיר העתיקה, בתי הכנסת, הישיבות היו בעיר העתיקה. אבל כשבאה תקופת המנדט, ואגב פרצו פרעות תרפ"ט, ואני עוסק בעיקר בתקופת המנדט, מאורעות 36 ו-39 המרד הערבי הגדול, התחילה מה ס… הפרדה בין יהודים ובין ערבים, הערבים שישבו מחוץ לחומה בשכונות כמו על יד בצלאל חזרו בחזרה, היהודים יצאו לצד השני, העיר העתיקה התחילה להתרוקן, אם יהיה קצת זמן אני אספיק להגיד כמה מילים על העיר העתיקה, הלכה והתגבשה פה עיר חדשה, והשם ירושלים היהודית החדשה, זה לא אני המצאתי, זה שם שנכנס לתודעה הישובית הישראלית באותה תקופה, במאורעות 36,    39 אחר כך, אתמול בערב ראיתי סרט בטלויזיה, תעודה, בערוץ 1, על כל מהאנשים במאה ה-19 ועד הקמת המדינה, קצת שטחי, הייתי אומר, כי אי אפשר בשעה אחת להקיף היסטוריה של מאה וחמישים שנה, הדבר היפה שהביאו שם דעות שונות, על כל דבר יש המון דעות, הביאו דעה של איש ימין ואומר לך לא היה ולא נברא, אתה מביא איש שמאל ואומר לך ככה, אתה מביא דעה של איש כזה ושל איש כזה, הביאו דעות של ערבים ושל יהודים מאנגליה ושל אנגלים ושל כל מיני דברים ויכולת לשמוע על אותו נושא דעות שונות. אז אני לא בא לפתור פתרונות ולהגיד דעה, אני מביא עובדות, אם כל זה שאומרים שכאילו היסטוריה, אין היסטוריה אוביקטיבית אני אומר, זה לא נכון! רוב ההיסטוריות הן סוביקטיביות, אבל יש מה שנקרא עובדות היסטוריות, יש עובדות שאתה לא יכול להכחיש אותן. למשל מספרים של אוכלוסיה, מספרים של תושבים. יש מפקדים, יש נתונים. אותו מפקד של 1939 זה מספרים, זה עובדות, אז אתה יכול לשאול למה עשו אותו למה לא עשו אותו, אבל מספרים הם מספרים. אז אם אתה צריך לצאת תמיד ראשון בעובדות ההיסטוריות, את הפרשנות יתווכחו עליה אחר כך בפרשנות אחרת. אז העובדה שב-1936, 39 פרצו כאן מאורעות קשים מאוד, שקראו להם המרד הערבי, אם נכון לקרוא לזה המרד הערבי לא נכון לקרוא לזה המרד הערבי, אני לא אכנס לזה. אבל בעקבות המאורעות האלה, היתה ועדה בריטית שנקראה ועדת פיל, הזכירו אותה אתמול בערב. ומה הציעה ועדת הפיל הזו, ועדת פיל הזו הציעה פעם ראשונה נחלק את ארץ ישראל למדינה יהודית ולמדינה, לא מדינה  ערבית, זו היתה טעות קשה, לחלק למדינה יהודית, וועדת פיל, שזה היה ב-37 כבר, החלק הערבי לצרף לירדן, שהוזכר גם קודם, ולהקים מדינה יהודית קטנה שהיתה צריכה להיות איזה עשרים אחוז מכל שטח ארץ ישראל המערבית, כחמשת אלפים קילומטר מרובע. ואלו עובדות שיש תוכנית כזאת ויש פרטים עליה, על זה אתה לא יכול להתווכח, מה היתה תוכנית פיל, את ירושלים לא הכניסו לא בצד היהודי ולא בצד הערבי, ירושלים תשאר מנדט בריטי, לנצח!! כולל רמלה לוד כולל יפו פרוזדור כזה. והיה ויכוח גדול בתנועה הציונית אם לקבל את ועידת פיל כי פעם ראשונה הציעו מדינה ליהודים מה שלא היה בהצהרת בלפור, היתה הבטחה חשובה מאד, היה בית לאומי, ועל זה התווכחו.  ובארץ יש ארבע מאות אלף יהודים, זה שוב עובדה ומהם מהם שמונים אלף יושבים בירושלים, ז.א. חמישים מאוכלוסיית ארץ ישראל יושבת בירושלים. ואז עולה השאלה, מה יהיה עם השמונים אלף היהודים בירושלים? ואז באה הסוכנות היהודית ומציעה שאם תתקבל תוכנית ועדת פיל, יחלקו את ירושלים. את החלק היהודי, את ירושלים היהודית החדשה יצרפו למדינה יהודית שצריכה לקום. והמנדט הבריטי ישאר על העיר העתיקה וילך לכיוון הירדן. אני לא בא להגיד אם, מי שתמך בזה זה כמובן בן גוריון הבין את זה, והימין התנגד, ז'בוטינסקי וגם אחדות העבודה טבנקין, וגם עוד התנגדו לזה, זה לא יצא מזה בסוף שום דבר. אבל העובדה שיש בירושלים שמונים אלף יהודים מתוך ארבע מאות אלף, בשנת 1937,8,9 היא עובדה נורא מעניינת. אז צריכים להוכיח שהשמונים אלף היהודים האלה באמת קיימים אז עושים את המפקד הזה. את כל המפקד הזה שסיפרתי לכם שעליו עשיתי את העבודה שלי הוא נעשה כדי להוכיח את העובדה שיש בירושלים 80 אלף יהודים. יש 80 אלף יהודים, ויש כתובות שלהם, איפה הם גרים, שכונה אחר שכונה. אז אני ניצלתי את המפקד הזה לשחזר את העיר, … ללכת….

אז אני אכיר לכם בקצרה שתי שכונות למשל, ואני אראה לכם איך היו. קחו למשל שכונת תלפיות היום זה דבר עצום, אז היא היתה שכונה קטנה. רח' עין גדי אז הבית הראשון בצד ימין עד היום עומד בית של שלוש קומות זה היה בית של אדם בשם ד"ר יצחק לוי שהוא היה מנהל בנק אפ"ק, וזה עין גדי אני חושב 4, מצד שמאל, עין גדי 5 היה של אדם בשם עקיבא אטינגר, איש מראשי ההתישבות החקלאית בארץ ישראל. אתם הולכים עוד כמה בתים, בית של מראש משפחה מפורסמת מאד בירושלים, היה חבר עירייה. היום זה מוסד גרמני, בית הבראה. אתם הולכים עוד כמה בתים למעלה תגיעו לבית של אליעזר בן יהודה, בית חשוב ביותר. היום הבית נשאר אבל בנו שם מוסד גרמני. תלכו עוד קצת תמצאו את הבית של כרמי, הסבא של עדה ורם כרמי, זו עדה כרמי שבנה פה את … כרמי המפורסם. תלכו קצת ימינה ברח' אפרתה תראו שם את הבית של אברהם אליצור, שהיה הגזבר הראשי של קרן היסוד ונהרג בפיצוץ במלחמת העצמאות. תלכו עוד כמה מטרים תמצאו את הבית של פרץ … שהיה בקרן הקיימת, פרץ .. חן זה אבא של שולמית לסקוב ושל דוד .. חן, מי שביניכם מכיר, מנצח גדול בירושלים. ושולמית לסקוב כתבה ספרים על תלפיות, יש מקורות שמספרים עליהם דברים. אתם הולכים עוד למעלה אתם מוצאים הצלם המפורסם בדו, אתם הולכים הלאה, אתם מוצאים את הבית של מרדכי כספי, כל משפחת כספי המפורסמת… זילברמן שעל שמו שכונת כספי. אתם הולכים עוד קצת למעלה אתם מוצאים את שמואל בן טובים למשל, משפחה ידועה. אתם הולכים … גרים שמה, אתם באים לרח' קלויזנר אז אתם מוצאים את קלויזנר, אתם מוצאים את… אתם מוצאים את קלוידר איכות כזאת של אנשים, לוי יפה שהיה מנהל קרן היסוד ונהרג בפצוץ. אז אם אתם קוראים את כל האנשים האלה בתלפיות, אתם מבינים מה זה תלפיות. זו היתה שכונה יוקרתית שהוקמה על ידי החברה של אפ"ק, אפ"ק זה היה חשוב מאד. על ידי הכשרת הישוב, חברה חשובה מאד, ע"י קרן היסוד, ע"י קרן הקיימת, ע"י יזמים פרטיים, היו שם אומנים, … גר שמה. מאיר גור אריה גר שמה, היו שמה אנשים שיכולתי לספר אם היה לי זמן. וטרינרים, היו שם יוסף שם טוב סינטו שכתבו עליו מאמר גדול. זאת אומרת המשפחות שישבו, הן מייצגות את החברה, הן מראות לכם את העיר, לכן שמחתי ששמעתם את הרצאה של אור אחי מאיר, על … אני קראתי את הספר הזה, מה שמצא חן בעיני שהיא מספרת על משפחה, היא מספרת הרבה על המשפחה שם, מספרת על הסביבה, אתה רוצה להכיר את צפת של היום אז תקרא את התיאורים בספר הזה על צפת, או אתה רוצה להכיר איפה המשפחה נולדה בחוץ לארץ? אז היא נוסעת לחוץ לארץ למקום לתאר את הסביבה, את המקום, או שהיא מספרת על ירושלים אחר כך שהאבא עובר אליה, אז היא מספרת על הסביבה, זה לא רק היא, זה כל הסופרים, קחו את עגנון יושב בתלפיות והוא מתאר את הפגישות שלו עם הוטרינרים, את כל הפגישות עם האנשים, מי שקורא את עגנון יכול להבין את תלפיות. המשפחות של תלפיות מסבירות את עגנון, היה פעם ויכוח למה עגנון עבר דוקא לגור בתלפיות. מפני שהיתה שם אוירה מסוימת של אנשים משכילים של אנשים,

קחו את רחביה שאנחנו יושבים כאן. קחו את רח' רמב"ן שלידכם, תלכו לרח' הזה ותראו הבית הראשון בפינה יש היום חצר מלון המלכים היה בית של כנסיה נוצרית וגרה שם בתחילה משפחה מוסלמית, ואחר כך יש תחנת הרוח, שם גר, שמעתם אולי על… המפורסם, אבל הבית הראשון ש.. רצו לקנות את הבית של … קיש, שהיה נציג ההסתדרות הציונית ועשר שנים ראש המחלקה המדינית של ארלוזורוב, ויש תיאורים של הבית עד שהוא עבר אחר כך לחיפה. ומתקדמים עוד אם אני אקרא לכם רק על פי הסדר מה שאני רשמתי פה את הרמב"ן, הצד הזה, תראו איזה אנשים היו כאן בשכונת רחביה. במס' 14 אליעזר… ילין, יש ספר של הבת ישראלי, ויש תיאורים על הבית הזה בלי סוף. הום 16 זה הבית של חיים סלומון, הבן של יואל משה סלומון, שהזכירו אותו. שאחר כך היה מועמד לראש העיר, והיה אחד מהפעילים בעירייה, וכל משפחת, חברת טבע, היא קשורה היום עם משפחת סלומון. אחר כך עוברים ל-16 טון יעקב שהיה סגנו של אנטרופין ומנהל כל חברת ארץ ישראל, הקמה של ארץ ישראל. דמות מיוחדת במינה, אם תקחו את הספר תראו בהערות שוליים מספרים כל איש ואיש מי הוא היה, ומה הוא היה. ואיפה אפשר למצוא חומר יותר, אתה עובר עוד, עובר לפינה אתה מוצא את הבית של מולכו, קראתי בעיתון שרפאל מולכו נפטר, שהוא היה הבית מספר 1 של רחביה. כי הוא היה החותן רכש את הקרקעות. אחר כך באים למגרש הטניס שהוא היום מגרש לילדים, והולכים קצת באים לבית של .. נפתלי, משפחה ספרדית מאד מכובדת ידועה בנתה כמה בתים בסביבה. אתם עוברים עוד קצת מגיעים ל… פרומקין, איפה שהיום הישיבה,  פרומקין בנו של יהודה לבי פרומקין בית ברח' החבצלת, הוא בנו של השופט הראשון בישראל, שופט עליון. אתם הולכים עוד קצת מוצאים את גינצבורג שלמה, זה הבן של אחד העם. וגם אחותו של אחד העם גרה כאן… רחל, אתם הולכים עוד בית אחד ומוצאים את רופין, והולכים עוד בית אחד אתם מוציאים את מנחם אושיסקין, וממול אתם תעברו אז תמצאו את משפחת סוקניק, ואחר כך תלכו תמצאו את הבית של פרופ' שולם, והבית של ברגמן  ושל מוצקין, ושל גונן, זה כל משפחה, מה שאני רוצה לטעון עכשיו – המשפחות הם מסבירות את העיר, את השכונה, את הכפר, את ההוואי שלו וכדו'.

אז מי שרוצה ללמוד גיאוגרפיה היסטורית צריך ללמוד גן גנאולוגיה, לכן גם הגיאולוגים מוטב שיצאו קצת מעץ החיים שלהם ויכירו גם את הסביבה.

אז אני מתקרב לסוף. אחרי שגמרתי את העבודה הגדולה מאד על ירושלים שהשקעתי בה הרבה הרבה שנים, השכונה היהודית החדשה, וזה רק היהודים למה? שואלים למה על הערבים לא כתבת, זה המקור שלי, זה המפקד. אם היה לי מפקד של האוכלוסיה הערבית אז אולי אפשר היה לעשות דבר דומה, אולי אפשר אבל יש גבול למה שאדם יכול לעשות. חשבתי מה אני אעשה אחר כך. אני אשתעמם. ואז בעצם נזכרתי ושמתי לב שאני שעשיתי את העבודה על ירושלים היהודית החדשה, לא נגעתי בעיר העתיקה. ובתוך המפקד הזה יש תשעים תיקים, יש שלושה תיקים עם כל משפחה ומשפחה שגרה בעיר העתיקה באותו תאריך, ספטמבר. למה לא נגעתי בעיר העתיקה, כי אמרתי בעצם העיר העתיקה לא שייכת לירושלים העיר החדשה, ירושלים היהודית החדשה, קמה והתפתחה שכונה, שכונה שכונה ועוד שכונה, והם התחברו אחר כך לעיר, ועובדה שועדת פיל רצו לעשות מזה עיר חדשה כמו תל אביב. העיר העתיקה זה בדיוק ההפוך. אם את ירושלים החדשה בנו, את העיר העתיקה עזבו. ואם היו שמונים אלף יהודים בירושלים, בעיר העתיקה אלפיים ואפילו במלחמת העצמאות שהעיר ירושלים גדלה למאה אלף, היו בעיר העתיקה 2,500. אז אמרתי אין קשר בין בניית הלוחות האלה שעשיתי, המפות האלה שעשיתי, יש המון מפות, אתם יכולים למצוא לכל בית ובית במפה, בין זה לבין אין שום קשר, כי זה דבר אחר וזה דבר אחר. אבל כשגמרתי נקף לי קצת הלב, הזנחתי את הרובע היהודי בעיר העתיקה? אמרתי אני אנסה לראות לקחתי את שלושת התיקים האלה, דבר ראשון עשיתי רשימה, אז דבר ראשון אין שם גושים וחלקות, ואני לא יכול למצוא שכונה, אין לי שכונות, דבר ראשון העיר העתיקה זו שכונה אחת. מה שפה יש עשרות שכונות, שם זה שכונה אחת. הדבר ראשון שמצאתי שב-39 כבר לא גרו יהודים ברובע המוסלמי, ולא… הם נסוגו בגלל המאורעות והזה רק הרובע היהודי בעיר העתיקה. אני עובד על זה ומתקדם על זה אני מקוה שתוך כמה חודשים יצא ספר חדש שיהיה קטן מאד ושיהיה יותר קל לקרוא אותו, והוא יקרא: הרובע היהודי בעיר העתיקה בסוף תקופת המנדט, רק בסוף ונפילתו, נפילתו של הרובע. אני לא נכנס למלחמת העצמאות עצמה, אבל מה שאני מצאתי בספר הזה, בדבר הזה רובע היהודי בעיר העתיקה, מי גר שם? גנאולוגיה. מי גר שם? אז אלמנות, יתומים, זקנים, נתמכים, תלמידי ישיבה, חסידים, ובעצם אין, שכחתי להגיד לכם שעשיתי את העבודה הקודמת, אז המפקד הוא רק על מגורים, אז יש מה שנקרא ספרי זהב, כמו טלפון זהב, ספרים שכל החנויות וכל העסקים שבירושלים, אז לקחתי בעצמי ועברתי על כל הרשימות, מ-35 והוספתי בכל מקום שהיה בית את החנויות והעסקים, בעיר העתיקה, ברובע היהודי לא מצאתי עסק אחד שהוא עירוני בכל העיר. הרבה הרבה חנויות, קטנות, כוכים כאלה, שמהם התפרנסו אנשים שחיו … היו בודדים שהיה להם קצת כסף. בודדים שהיה להם שנשארו. אבל רוב האנשים היו …. לספר הקודם קראתי: 'שכונות בירושלים היהודית החדשה בתקופת המנדט, שכונות, – זה דבר חשוב – בתים ואנשים" בעיר העתיקה לא יכול לקרוא לזה שכונות, רוב היהודים בעיר העתיקה, אני אקרא שכונות, אז צריך לחפש מילה אחרת, מילה אחרת: אוכלוסיה. העדה שם היא מאד חשובה, העדות מתחלקות לסיפורים מאד מעניינים על החסידים, על האשכנזים, שאגב חלק גדול סרב להפקד, העדה ה הגדולה היתה של ס"ט, ספרדים הטהורים, בבלים גם כן רבים, והרבה מאד מרוקאים, מערביים. וכל הסיפור של המרוקאים המערביים בארץ שמישהו יגיד להם שב-48 הגיעו המרוקאים הולך ומתבהר בעיר העתיקה, אני יכול לספר לכם, חשבתי לספר כמה סיפורים על מרוקאים שבעיר העתיקה, אבל אני לא אספיק, ואחר כך תימנים, תימני מכפר השילוח, רוב התימנים מכפר השילוח עברו לגור בעיר העתיקה, מי שיודע כורדים הרבה מאד כורדים,

בכל אופן סיפור אחד על מרוקאים: לפני כמה זמן היה איזה אירוע ביד בן צבי, ואז הזמינו לאירוע הזה את ישנו בדרן מופיע בטלויזיה, ג'קי לוי. אני אמרתי ג'קי לוי, מי זה ג'קי לוי? אתה לא יודע מי זה ג'קי לוי? אמרתי, לא, אני לא יודע מי זה ג'קי לוי. ג'קי לוי זה שמופיע בטלויזיה והיה לו טור בעתון, וזה וזה, לא יודע מי זה ג'קי לוי. זה שאבא שלו היה רב של בת ים. אה, אמרתי, הרב של בת ים, אז הסבא שלו היה מהעיר העתיקה מהרובע היהודי, אז אני אומר: הסבא שלו יעקב לוי שהיה חכם יעקב? כן, אז אני מכיר אותו, אני לא מכיר אותו אבל מכיר אותו, הוא הנכד של חכם יעקב לוי. אבל מאיפה אני יודע על חכם יעקב לוי?  חכם יעקב לוי מופיע במפקד של  39, בשנת התחלתי לשאול אנשים מי זה הרב יעקב לוי? אה, היה חכם יעקב לוי היא מזל אדלר לוי, והיא יושבת בעין צורים, והיא בת של חכם יעקב לוי. אז היא דודה של ג'קי לוי. אז שאלתי מישהו יש לי קשר לעין צורים, אתם מכירים מזל אדלר? בטח, היא חגגה לפני כמה שנים שמונים, וכשהיא חגגה שמונים היא הוציאה ספר, גנאולוגיה, של המשפחה באה מי זה וזה. אמרתי מהר לשלוח את הספר של חכם יעקב לוי, ואז קיבלתי את הספר הזה, ומצאתי שם שלחכם יעקב לוי היה עוד אח, ואשתו של לוי ועוד אח שלום לוי ועוד אח יצחק לוי וכו' וכו' וכו'. ואחר כך מצאתי עוד פרטים ואספתי את כל הפרטים האלה וכשבא אדון ג'קי לוי אמרתי לו שלום אדון ג'קי לוי אני מכיר את חכם יעקב לוי.

אז חשוב מאד גנאולוגיה אבל להכניס למסגרת רחבה יותר.